עיצוב הנוף הישראלי היה חלק בלתי נפרד מהפרויקט הציוני. מנהיגי היישוב, גופי התכנון הציונים והבריטים וסוכני תרבות ראו בדמותה הפיזית של ההתיישבות ישראל מרכיב חשוב בתחיה הציונית ובבנית תרבות עברית מקומית (1). הדור הראשון של אדריכלי הנוף בישראל הגיע מאירופה במהלך שנות העשרים וכלל בעיקר את בוגריו של בית הספר לגננות באהלם, גרמניה וכן בוגרים של מוסדות השכלה נוספים באירופה ובישראל (מקווה ישראל) (2). בין הבולטים שבינהם היו שלמה וינברג אורן, יצחק קוטנר, יחיאל סגל ואחרים.

אדריכלים - גננים אלו, כפי שכינו עצמם, היו מעורבים בתכנון יישובים כפריים (בעיקר קיבוצים) ובתכנון שטחים פתוחים במרחב העירוני. הד לעבודתם נמצא בעיתונות החקלאית של התקופה כמו השדה לגן ולנוף.