top of page
מיכאל אוהד, ריאות ירוקות, מוסף הארץ, 25 באפריל 1975
כתיבה
לטה היה ייחודי בין בני דורו בקידום המושג של נוף התרבות, בתקופה בה כמעט ולא דנו במושג. בניגוד לתפיסות הסביבתיות המוקדמות בישראל, שביקשו לשמור על הטבע בשמורות מרוחקות, קרא לטה לשלב את הטבע במרחב הבנוי. הוא קידם נטיעת מינים מקומיים ליד מינים מאוקלמים-דקורטיביים בגנים עירוניים, וזאת כדי לקרב את הטבע בכלל ואת פרחי הבר וחיות הבר לציבור הרחב. לטה דחה את ההפרדה החדה בין האדם לטבע והדגיש את השפעת האדם לאורך זמן על הטבע. הוא תיאר את הנוף המקומי כתוצאה של התערבויות אנושיות לאורך הדורות, ואת נוף התרבות כזה שישמר בעתיד. בתיאור הנוף של העידן הפוסט-תעשייתי בדורטמונד, הוא אפילו רמז על רעיונות פוסט-מודרניים של המצאת הטבע מחדש, ושל השבת האדמה המעובדת לפראיותה.
bottom of page