תוצאות חיפוש

עקרונות התכנון ​ גן סאקר תוכנן כגן אנגלי פסטורלי המתבסס על מרבדי דשא ועל הצמחיה האופינית להרי ירושלים. הגן משמש חוצץ בין הכנסת ובין שכונות המגורים ממזרח מהן מופרד בכביש ראשי.. כחלק מתפיסת עולמם של יהלום צור תוכנן לאחר חקירת האתר, ומערכות הטבע בסביבה. גן סאקר מראה כללי, 1960, ארכיון משרד צור וולף ארכיון

שימוש בחומרים ​ ​ השבילים והרחבות המרוצפת בגן תכננו במקור בחומרים פשוטים-אבני לקט מקומיות ואספלט. גן סקר שנות ה70, ארכיון המשרד ארכיון

הפארק העירוני טבריה מחשבת התכנון מחשבת התכנון בשנת 1930 התיישב לטה בפרדס חנה ובמשך כחצי מאה התפרנס מעבודות מגוונות: תכנון גנים, הוראה והדרכה בנושאי גינון. בניגוד לבוגרי אהלם אחרים כמו שלמה וויינברג-אורן ויוסף סגל, העיצוב לא היה ליבת הפעילות המקצועית של לטה. במהלך שנות הארבעים תכנן את הפארק העירוני טבריה, ובהמשך תכנן גנים בכמה קיבוצים: דגניה א, ודגניה ב, בית זרע, אפיקים ושער הגולן. בשנת 1945 תכנן את הגן הבוטני של בית ירח. ובשנותיו האחרונות שיתף פעולה עם אדריכלית הנוף רות אניס בתכנון קיבוץ שומרת ובתכנון אב טיפוס לחצרות בתי ספר עבור משרד החינוך.

תופרים את הנוף / התערבות נופית במרחב התפר בין מזרח למערב ירושלים בין 2000-1970 אורי מיכאלי ועמליה אליקים עבודה זו סוקרת את מעורבות אדריכלות הנוף בעיצוב קו התפר בין השכונות הפלסטיניות והיהודיות בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים (1967) וסיפוח מזרח העיר. מרחב זה היה במשך 19 שנה לקו גבול בין ישראל לירדן וכלל בתוכו שטחים מפורזים. לאחר המלחמה מוסדות התכנון פעלו ל'איחוד העיר' ולשיקום קו הגבול. העבודה מתמקדת בחלקו הדרומי – מהעיר העתיקה לכיוון בית לחם, מכיוון שרוב הפרויקטים הנופיים נמצאים ברצועה גאוגרפית זו. מיקום הפרויקטים ביחס לשכונות ולקו העירוני

תוכנית פיתוח ​ ​ בתוכנית ניתן לראות את הכלים שבהם השתמש אהרונסון ליצירת דיאלוג בין שני עולמות התוכן. העולם האקדמאי מיוצג ע"י אלמנטים אורתוגונליים, ונטיעות סדורות ועולם הטבע מיוצג ע"י קווים חופשיים ורכים, משחקי טופוגרפיה ונטיעות "מקריות". תוכנית הפיתוח, מתוך אתר המשרד ארכיון

אדריכל הנוף חיים כהנוביץ'. צילומים באדיבות משרד חיים כהנוביץ' ארכיון שיחה עם האדריכל אד' נוף יעל סופר נובמבר 2023 ​ חיים: "גדלתי בפתח תקווה בשכונת פג'ה בבית עם 13 דונם. היו בו 30 סוגים של עצי פרי וירקות בין העצים במקום ירקות מהשוק. למעשה תכננתי את הגינה של ביתי כבר בגיל 7. היה לנו שם גם דשא ומשק חי. כנער למדתי במקווה ישראל, בעיקר לגדל עצי פרי. במקווה, שמעתי לראשונה על אדריכלות נוף. ידעתי כבר אז שארצה להיות אדריכל נוף. אחרי הצבא התחלתי לימודים בפקולטה לחקלאות אבל הרעיון להיות אדריכל נוף לא עזב אותי. מכיוון שבישראל עדין לא היו לימודי אדריכלות נוף, נסעתי יום אחד עם עוד שני חברים לפרדס חנה להתייעץ עם אדריכל הנוף חיים לטה איך אפשר להתקדם במקצוע. באותו היום חיים פתח בפנינו שתי אפשריות. ללמוד בחו"ל או לחכות לאדריכלית הנוף רות אניס, שמתכוונת לחזור מהולנד ולפתוח מסלול לימודי אדריכלות נוף בארץ. החלטנו לחכות. כמה חודשים לאחר מכן רות הצליחה לפתוח בטכניון מסלול שמשלב בוגרי פקולטה לחקלאות להשלמת תואר ראשון לאדריכלות נוף ולאחר מכן להמשיך לעוד שנתיים בתואר שני באדריכלות נוף. כך הצטרפתי למסלול וכעבור 3 שנים נרשמתי ברשם המהנדסים כאדריכל נוף. בטכניון למדנו את המקצוע בעיקר מאדריכלית הנוף, רות אניס. בזכותה התחלתי לעבוד במשרד הבינוי והשיכון ומשם המשכתי לעבוד עם ליפא יהלום במשרד יהלום צור. אחרי 9 שנים, נפרדו דרכינו והתחלתי את דרכי כאדריכל נוף עצמאי".

מקורות נוספים לקריאה: ​ אתר המשרד חיים כהנוביץ אורבנולוגיה, ראיון עם מיכאל יעקבסון 2015​ תכנון נוף: הסודות מאחורי הגנים היפים בארץ, שרית לבנה אשכנזי 20.12.2021 עיתון הארץ ויקיפדיה

אדר' נוף חיים כהנוביץ אדריכל נוף קורות חיים שיחה עם האדריכל מפת פרויקטים ארכיון

טיילת חומות הים של יפו העתיקה מתכננים: אייל זיו, איתן עדן ורלי פרטו מיקום: רח' רציף העלייה השנייה הנושק לים בחלקו הצפוני של יפו העתיקה שנת ביצוע:2003-2001 שטח: 6,500 מ"ר זוכה פרס קרוון לשנת 1997 צילום מאתר המשרד ארכיון הפרויקט עקרונות התכנון

אור הנר

אוהלי המחאה בגן סאקר, צילום: שריה דיאמנט דברים שנאמרו בקבלת פרס קרוון מיום 30.3.71 ע"י אדריכל הנוף ליפא יהלום, ארכיון איגוד אדריכלי הנוף יצחק נבון נואם בחג המימונה - פסח - 30 שנה להתיישבות יוצאי צפון אפריקה_ כאן 11 חגיגות המימונה בגן סאקר בירושלים