תוצאות חיפוש

אור הנר

אוהלי המחאה בגן סאקר, צילום: שריה דיאמנט דברים שנאמרו בקבלת פרס קרוון מיום 30.3.71 ע"י אדריכל הנוף ליפא יהלום, ארכיון איגוד אדריכלי הנוף יצחק נבון נואם בחג המימונה - פסח - 30 שנה להתיישבות יוצאי צפון אפריקה_ כאן 11 חגיגות המימונה בגן סאקר בירושלים

תהליך העבודה תהליך העבודה כלל חקירה משולבת של הפרויקט בדו ובתלת מימד. לאחר בחינת הטופוגרפיה באתר, הציב קיני על גבי מפת טופוגרפיה דו מימדית מודלים תלת מימדים של הבינוי. קיני היה משחק הרבה עם המיקום של הבינוי עד שהיה מגיע למנח המתאים של הבתים ביחס לטופוגרפיה וזרימת מי הנגר. לאחר מכן, היה מתכנן את השבילים תוך כדי מחשבה על נתיב המשתמש וחווית ההליכה. לא פעם היה עימות בין אדריכל הבניין לקיני, אך מכיוון שהעריכו את דעתו, המלצותיו למיקום הצבת המבנים התקבלו. בשלב הביצוע קיני היה מרבה לתעד בצילום את העבודה על מנת לעקוב אחר השינויים שנעשו בשטח ולאמוד את איכות הביצוע. ברעם - פרויקט במרחב הזמן

בית ניר

הר אצל בין השכונות אבו טור ותלפיות מזרח, משתפלים המדרונות היורדים מקו הרכס של ארמון הנציב (הר אצל) לעבר נחל אצל הממשיך את דרכו לעבר נחל קדרון וים המלח. מרבית אזור זה היה שטח מפורז בין ירדן וישראל, והוא התאפיין ברובו במרבדים של בתה עשבונית. לאחר מלחמת ששת הימים, הוא נשמר כשטח פתוח ופיתוחו התבצע על ידי גופים ומתכננים שונים. הוא כולל 4 יחידות מרכזיות: יער השלום, טיילת האז, טיילת שרובר וטיילת גולדמן (ע"פ סדר הקמה). תצפית מהמקום שבו תקום טיילת ארמון הנציב בימי העיר המחולקת 1948-1967 על נחל קדרון, הר הזיתים והר הצופים (המגדל של האוניברסיטה טרם נבנה). צילום: בנו רותנברג. מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

צבי דקל - על עיצוב סביבה גנית למגורים בעיר ​ ליפא יהלום ודן צור - על גן סאקר בירושלים ​ ​ ​ חיים לטה - על מפעל חייו באדריכלות נוף וגגנות נוי ​ ​ ​ זאב פולק וחיים פרוכטר - "עיצוב סביבה וגן בבית ספר", עבודה שנעשתה בבית הספר התיכון הריאלי בחיפה - בית בירם ​ ​ ​ משרד מילר-בלום ושות'- על מצפור נוף ברמת הדר בחיפה צבי דקל, אורי מילר, ושלמה זאבי [וולף] - על גן הזיכרון בראשון לציון ​ ​ ​ ​ איתן עדן, אייל זיו, רלי פרטו - על טיילת חומת הים של יפו העתיקה ​ ג'ודי גרין, רם איזנברג - ציון לשבח על גן בטלביה ירושלים ​ גדעון שריג - על תרומתו המקצועית הייחודית לאדריכלות הנוף בארץ ​ ​ ​ שלמה אהרונסון - על הכיכר המרכזית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ​ ​ ​ ​ ​ מוריה סקלי - ציון לשבח על גן האהבה והשלום בגני התקווה ​ ​ ​ מאיר ויקטור - על מפעל חייו בתכנון גנים ​​ 1971 - תשל"א ליפא יהלום ודן צור - על גן סאקר בירושלים ​ 1973 - תשל"ג צבי דקל - על עיצוב סביבה גנית למגורים בעיר ​ 1975 - תשל"ה חיים לטה - על מפעל חייו באדריכלות נוף וגגנות נוי ​ 1979 - תשל"ט זאב פולק וחיים פרוכטר - "עיצוב סביבה וגן בבית ספר", עבודה שנעשתה בבית הספר התיכון הריאלי בחיפה - בית בירם ​ 1983 - תשמ"ג מאיר ויקטור - על מפעל חייו בתכנון גנים ​ 1988 - תשמ"ח משרד מילר-בלום ושות'- על מצפור נוף ברמת הדר בחיפה 1992 - תשנ"ב גדעון שריג - על תרומתו המקצועית הייחודית לאדריכלות הנוף בארץ ​ 1997 - תשנ"ז שלמה אהרונסון - על הכיכר המרכזית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ​ מוריה סקלי - ציון לשבח על גן האהבה והשלום בגני התקווה ​ 2001 - תשס"ב צבי דקל, אורי מילר, ושלמה זאבי [וולף] - על גן הזיכרון בראשון לציון ​ איתן עדן, אייל זיו, רלי פרטו - על טיילת חומת הים של יפו העתיקה ​ ג'ודי גרין, רם איזנברג - ציון לשבח על גן בטלביה ירושלים

גן בית המשפט העליון , ירושלים מתוך מחקר מרחבים אורבאניים נופיים היסטוריים 70-50, עיריית תל אביב יפו. אלון-מוזס, סופר, 2024 ארכיון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ'. צילומים באדיבות משרד חיים כהנוביץ'

השראה וצורניות ​ ​ תכנון הכיכר מבוסס על מורפולוגיית נחל צין, שעברה צמצום והפשטה במרחב הכיכר. אלמנט המים שעיצב אהרונסון במרכז הכיכר הוא האלמנט הדומיננטי במרחב, קו חופשי המתעקל וחוצה את הכיכר - מדמה את מבנה הנקיקים בנגב הישראלי. כיכר קרייטמן, מתוך אתר המשרד ארכיון

תהליך העבודה תכנון המרחב הקיבוצי בשנות השבעים עסק קיני בעיקר בתכנון המרחב הקיבוצי: מתכנון שכונה ועד לתכנון מסלעה והצמחיה שבה. קיני נודע כמצטיין בתכנון הצבת בתים, תכנון ניקוז ובחיסכון בעבודות מילוי וחפירה. גננים שעבדו עימו העידו על איש מקצועי, דייקן ויסודי. הידע שלו בתכנון עם צמחייה היה עשיר והוא השכיל לתכנן בהתאמה לנוף המקומי ולהיענות לאתגרי השטח והאקלים. חלק משמעותי מאיכויות תכנון הנוף בקיבוץ היה ביצירת חלל זורם ופתוח של דשא ועצים. קיני תכנן את השבילים בקיבוץ מתוך הסתכלות וניתוח הרגלי ההליכה. הוא טען שמבט האדם בגובה העיניים הוא שצריך להכתיב את התכנון ולא המבט ממעוף הציפור. גיאומטרית השבילים היתה לא בהכרח חסכונית מבחינה כלכלית, אך יעילה מבחינת התנועה.

מתוך עמוד הפייסבוק של אליעזר יערי "מעבר להרי החושך" פארק הזיתים ועמודי הזית פארק הזיתים המשתרע על שטח של 50 דונם, כולל כ200 עצי זית ב-27 שורות בתכנית קונצטרית. הפארק שתוכנן על ידי הפסל והמתכנן הסביבתי רן מורין סמוך לרמת רחל, משקיף אל ים המלח, העיר העתיקה, בית לחם ומרחבי מדבר יהודה. בפארק שלושה שבילים מרכזיים הנפגשים בפסל עמודי הזית. הצהרת האמן: פארק הזיתים אשר ניטע בקצה גבול מדיני מוכתם בדם, מחבר בין אלמנטים שונים בסביבתו ומתייחס לתקופות קדומות בהן עצי זית ואדמה חרושה היו אופייניים להתערבות האדם בנוף צחיח זה. הוא נבנה בסיוע טכניקות גננות מודרניות וידע מדעי מתקדם, עם זאת, רוחו אינה משקפת שליטה מנצחת בטבע אלא מבטאת כבוד ליופי ולעוצמתו האינסופיים.

מחשבת התכנון ​ את השיפורים בקש לטה להשיג באמצעות הרחבת רפרטואר צמחיית הנוי – איקלום של צמחים מכל רחבי תבל. תחילה טיפח אותם במו ידיו בתחנת הניסיונות שבתל אביב ולאחר מכן ליווה את חלקות הניסוי שהיו פזורות בכל רחבי הארץ, וכתב על הצלחותיהן במאמרים רבים. מגמה זו, עמדה בניגוד למגמות שימור הנוף המקומי וביסוס הגן הישראלי בעיקר על צמחיה מקומית על ידי אנשי החברה להגנת הטבע ואחרים. הוראה והדרכה

גן לנדס ביד אליהו תל אביב. תכנון חיים כהנוביץ' 1985. קיבוץ ניר עוז לפני מלחמת חרבות ברזל. ארכיון שיחה עם האדריכל אד' נוף יעל סופר נובמבר 2023 ​ שאלה: אתה מדגיש שכאדריכל נוף אתה לא מייחס חשיבות לריצוף. ובכל זאת מרבית הפרויקטים שלך מתוכננים בערים עם שבילים, מדרכות, ערוגות, אבני גן ושפה רחבות. במשרד שבו עבדתי היה סט פרטים של עיריית תל אביב שהיית מעורב בתכנון שלו. חיים: עם חברת אקרשטיין עיצבתי סט שנקרא כ"א. כהנוביץ'-אקרשטיין. זה סט של שישה פרטים שהשתמשו בהם כאבנים טרומיות בכל הארץ: מדרגות, אבני שפה, בכל מיני גדלים, מדרגות טרומיות. עיצבתי גם אבן לעבודות בים המלח שנקראת אבן U שניתן להביא ולהרכיב בשטח ואבני שפה משופעות רחבות, מדרגות, אבן חצי עגולה לאיי תנועה שצ'יץ, ראש העיר תל אביב אהב והכניס לכל איי התנועה במקום מעקות. אלו סטים מאוד פרקטיים להקמה ותחזוקה. תכננתי הרבה פרטים אבל ההישגים הגדולים שלי קשורים בתכנון צמחיה. פתרונות נכונים של צמחיה יוצרים רעננות כל השנה ומראים איפה צריך לגנן במדשאה ובצמחים פורחים ואיפה אפשר לוותר. בקיבוץ ניר עוז* יחד עם רן פאוקר, לקחנו על עצמנו משימה להוריד לחצי את כמות המדשאות שהגיעו ל 100 דונם. כדי ליישם זאת לקחנו כל מיני יסודות של עיצוב ולפיהם הצליחו להוריד 60% משטח המדשאות. בעיקר בעזרת עיצוב טופוגרפיה, גבעות והסתרה עם שיחיות שנראה כמו דשא. כשרואים את הגבעה עם הדשא יש תחושה שהחלל ממשיך בדשא אבל שם ניטעו שיחים מעטים בצריכת מיים. בשנים האלו תכננתי גם את הכניסה הצפונית לתל אביב לאורך נמיר. הגבעות הן פיתרון אקוסטי. אבל כמו בניר עוז מי שנוסע לאורכן רואה גבעות דשא מגוננות. גב הגבעות, נטוע בעצים ושיחים. חלק קטן הפונה חזותית לכביש מגונן עם מדשאה. זה כמובן מביא לחסכון משמעותי במים ובתחזוקה. * בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה 6:30 בבוקר, מחבלי חמאס נכנסו לקיבוץ ניר עוז. בטבח נרצחו עשרות מתושבי הקיבוץ, נגרם הרס רב ועשרות מתושבי הקיבוץ נחטפו לרצועת עזה. חלקם נרצחו בעודם בשבי. עד לפרוץ המלחמה, היופי בשבילי הקיבוץ היה מרהיב. קיבוץ ניר עוז שוכן בתוך גן בוטני (או להיפך) שופע ביותר מ-900 זנים של עצים, צמחים ופרחים. מקור: גן בוטני קיבוץ ניר עוז https://www.kibbutzvisit.com