top of page

תוצאות חיפוש

נמצאו 150 תוצאות בלי מונחי חיפוש

  • מצפור נוף רמת הדר - פרטים

    פרטים כל קירות הגן תוכננו בצורה פרטנית, בגיאומטריה משתנה. לקירות הכובד תפקידים שונים במרחב. חלקם ממסגרים את הנוף למפרץ, חלקם יוצרים חללים פנימיים, ואחרים משמשים כקירות הנצחה, לישיבה, וכערוגות. שרטוטי הפרטים המקוריים-ארכיון מילר בלום ארכיון

  • מצפור נוף רמת הדר עקרונות התכנון

    עקרונות התכנון מצפור נוף הינו פסל מרחבי המשלב קירות בזלת, בטון, וצמחייה. פריסת קירות הפיתוח, אקסונומטריה ותכנית. ארכיון מילר בלום ארכיון

  • הגן הציבורי ברובע אבישור בערד - חומרים

    חומרים השפה העיצובית התאפיינה בקווים ישרים, צורות גאומטריות, וחומר אחיד: בטון. מתקני המשחק תוכננו כאלמנטים פיסוליים מבטון על רקע משטחי חול. ​ דקל זיקק את מרכיבי גינות המשחק והשצ"פים לחומרים המרכיבים את "הטבע" של ערד, עיר בטון מודרנית שנבנתה על חולות המדבר. 1970, גן שעשועים ברובע אבישור בערד (צילום: רן ארדה מתוך "ארץ הצבי והדקל)​ ארכיון

  • תוכנית מצפור נוף רמת הדר

    התוכנית מצפור הנוף ברמת-הדר שבכרמל הוסב לגן לזכר יורדי הים או גן מצדה לאחר טביעת האונייה מצדה בשנת 1981. חלל המצפור מוגדר ע"י קירות כובד שחזיתם בזלת. תוכנית פיתוח, ארכיון מילר בלום ארכיון

  • מצפור נוף רמת הדר - השראה עיצובית

    השראה עיצובית זיקתו של אדריכל הנוף משה בלום לפיסול ולציור, מהדהדת במרחב המצפור. הקווים הזוויתיים האופיניים לרישומיו מתרגמים לקירות בעלי נפח ותנועה הממסגרים את הנוף. החומר הדומיננטי בגן הוא בזלת, המהווה תחליף לברונזה-חומר שבלום השתמש בו בפסליו. הציור המקורי באדיבות אמיר בלום. דימוי הגן על גבי ציור של משה בלום (ליגיל ברטון). ארכיון

  • הגן הציבורי ברובע אבישור בערד - תוכנית

    תכנית בין השנים 1973-1969 עיצב צבי דקל את השטחים הפתוחים ברובעים אבישור, יעלים, וטללים​ התמודדות עם האקלים המדברי לצד השאיפה ליצור מרחב קהילתי הכתיבו את תכנון החצרות הציבוריות התוך שכונתיות. ​ ​ השטחים הפתוחים תוכננו כרצף חללים ציבוריים, כאשר היררכית התנועה והמרחב נשענת על היחסים בין מבני המגורים, שבילי ההליכה ומערכת השצ"פים. תוכנית פיתוח, רובע אבישור, ערד, מתוך :א"א ירחון איגוד הארכיטקטים ​ ארכיון

  • מצפור נוף רמת הדר - ארכיון

    ארכיון מתוך חוברת הזכייה, "פרס אברהם קרוון לאדריכלות גנים ונוף", ארכיון עיריית תל אביב, 1988

  • גן סאקר | אדריכלות נוף בישראל

    מיקום:ירושלים מתכננים:ליפא יהלום ודן צור שנה:1960 שטח:110 דונם זוכה פרס קרוון לשנת 1971 גן סאקר גן סאקר שנות ה70, באדיבות משרד צור וולף ארכיון משרד צור וולף עקרונות התכנון

  • עקרונות התכנון - גן האהבה והשלום

    השראה עיצובית הצבעוניות בגן מושפעות מעבודותיו של האדריכל לואי ברגאן. ברגאן ידוע בגישתו העיצובית המינימליסטית ועבודתיו ידועות בשימוש עז בצבע, חומר, ושפה מודרניסטית. הפוליז-מבנים ללא הגדרת שימוש, מתפקדים כמצייני מקום ומגדירי חלל והוצבו בחלק העליון של הגן על שפת השביל ההיקפי העליון. תמונות מתוך הגן,צילום:טל אלון מוזס ארכיון

  • גן האהבה והשלום - התוכנית

    התוכנית הגן משתרע על פני 12 דונם. רובו מדושא ופזורים בו "פוליז"- חללי מבנה צבעוניים המלווים את שביל התנועה המרכזי של הגן. הגן בחלקו גובל במבני מגורים,באזורים אלו תוכננה חורשה צפופה שבהדרגה מדללת לכיוון הכביש המרכזי של השכונה ולב הגן. מערכת התנועה מורכבת מציר החוצה את הגן במדרגות ומשביל פנימי המלווה בפוליז. בחזית הגן הפונה לכביש הראשי תוכנן תאטרון ובשוליו בריכת נוי. הרחבה משקיפה אל מבנה העיריה השוכן מעבר לכביש, ולמעשה מתפקדת ככיכר מרכזית בעיר. הגן משתרע על פני 12 דונם. רובו מדושא ופזורים בו "פוליז"- חללי מבנה צבעוניים המלווים את שביל התנועה המרכזי של הגן. הגן בחלקו גובל במבני מגורים,באזורים אלו תוכננה חורשה צפופה שבהדרגה מדללת לכיוון הכביש המרכזי של השכונה ולב הגן. מערכת התנועה מורכבת מציר החוצה את הגן במדרגות ומשביל פנימי המלווה בפוליז. בחזית הגן הפונה לכביש הראשי תוכנן תאטרון ובשוליו בריכת נוי. הרחבה משקיפה אל מבנה העיריה השוכן מעבר לכביש, ולמעשה מתפקדת ככיכר מרכזית בעיר. ארכיון

  • גן האהבה והשלום

    גן האהבה והשלום מתכנן:מוריה סקלי מיקום:גני תקווה שנת ביצוע:1995-96 שטח:12 דונם ציון לשבח מטעם פרס קרוון לשנת 1997 צילום מאתר המשרד ארכיון הפרויקט עקרונות התכנון

  • 0

    סימליות בעיצוב ובחומר האבן באזור הבריכה מופיעה בעיבודים ומנחים שונים. 1. אבני הגיר השטוחות מחליקות מתחת לפני המים בצד הכניסה לבריכה 2. אבני הגיר הניצבות בצידה השני של הבריכה מדמות מצוק. בריכת מים ירושלמית, "עין לבן" לצד הבריכת השחיה בסגנון מקומי, תמונות מתוך ויקיפדיה ואתר משרד REED ארכיון

bottom of page