תוצאות חיפוש

פארק וולפסון תכנית נטיעות כללית מתוך הספר "תבנית נוף"

רקע 'מרחב התפר' נקבע על פי שרטוט 'הקו הירוק' בהסכם שביתת הנשק ב-1949. בתחומי ירושלים, קו זה קיבל את הכינוי "הקו העירוני". הוא "שורטט לראשונה במסגרת הסכם "הפסקת האש הכנה" שנחתם ב-20.11.1948 בין משה דיין, מפקד הכוחות הישראלים בירושלים, לבין עבדאללה א-תל, מפקד הכוחות הירדנים בעיר. 'הקו העירוני' והעמדות הישראליות והירדניות לאורכו, מתוך הספר 'אחת ירושלים' מאת עוזי נרקיס, הוצאת 'עם עובד', 1975, עמוד 32

חפץ חיים

שימוש בצמחייה ​ מאפיין מובהק של התכנון של יהלום צור הוא השימוש בצמחייה מקומית, ירוקת עד, לתיחום מבטים והכוונת מבטים. בהעדרם של אלמנטים פיזיים בולטים, הצמחייה בגן היא המחולל העיקרי של החלל והרצף הנופי. ב1964 עשרות עצי זית וחרוב הובאו לגן מהרי ירושלים. תכנון הצמחייה הווה חלק מנימוקי השופטים לזכיה בפרס קרוון (1971) "קיימת בגן רציפות של חללים, כרי דשא נרחבים ופינות נוי אינטימיות, מעברים משטחים סגורים ומוצלים אל שטחים פתוחים ורחבים". גן סקר שנות ה70 ,ארכיון המשרד ארכיון

משה קיני - דף האדריכל סיכום משה קיני הותיר אחריו....... רבות מעבודותיו שרדו את חילופי הזמן ואופנות התכנון והנן ניצבות עד עצם היום הזה. במשך 40 שנות עבודתו המקצועית הוא תכנן בעיקר בקיבוצים אבל גם ב...... קיני שלט בכל רזי עבודתו של אדריכל הנוף החל מתכנון הטופוגרפיה והניקוז, הצבת מבנים, תכנון שבילים, עבודה באבן ןשימוש עשיר בצמחיה. נסיונו בעבודת שטח כמו גם הכשרתו המקצועית בגרמניה תרמו רבות להצלחתו. עבודתו של אדריכל הנוף משה קיני פחות מוכרת בקרב ציבור אדריכליות ואדריכלי הנוף ואנו מקוות שעבודה זו תסייע בחשיפתו לקהילה. עבודה זו מתבססת על חקירת הארכיון של משה קיני, אשר הופקד על ידי משפחתו במסלול לאדריכלות נוף בטכניון. לצורך ניתוח גוף העבודה של קיני השתמשנו באוסף הצילומים. לצערנו, לא נותר אלא שרטוט יחיד אשר ממנו למדנו על עומק המחשבה וההקפדה של קיני בפרטים. במהלך עבודתנו, עברנו על אינספור מסמכי תיעוד של עבודת המשרד. בזכותם למדנו על אומנות ניהול המשרד טרום העידן הדיגיטלי. בנוסף, המסמכים חושפים את תהליך העבודה, פגישות התכנון ועוזרים להציג את מאחורי הקלעים של התכנון הגמור. אנחנו רוצות להודות למשפחת קיני: רות, יהודה ושי אשר שיתפו אותנו בזכרונותיהם ובמסמכים אישיים. בנוסף, אנחנו מודות לצלם ג'יל פיטוסי על עזרתו בצילום מרחבי קיבוץ ברעם. במהלך העבודה על ארכיון קיני מצאנו אוסף גלויות 'שנה טובה' בו מונצחים המרחבים שתכנן. מרחבי הקיבוץ שבגלויות היו לדימויים המייצגים של הקיבוץ ובחלקן ניתן גם לראות את השמוש במרחבים אלו. הגלויות נשלחו מהקיבוצים עם איחולי שנה טובה לחברים וקרובי משפחה, קיני נמנה עם מקבלי האגרות. באחת האגרות נכתב "שנה טובה מהגן שלך".

שער הנגב

אדריכל הנוף חיים לטה, גן ונוף טל אלון – מוזס כיום, שמו של חיים לטה כמעט ונשכח, אפילו בקרב עמיתיו – גננים, אדריכלי נוף וחוקרי הנופים המעוצבים של ישראל. בשנת 1975 התפרסם לטה לרגע כאשר הוענק לו הפרס היוקרתי עבור מפעל חיים באדריכלות נוף על שם אברהם קרוון. הייתה זו הכרה צנועה בהישגיו של הגנן, אדריכל הנוף, המדריך והכותב הפורה, שנולד בגרמניה בראשית המאה העשרים, עלה לארץ ישראל בשנות העשרים, והשפיע רבות על יצירת הגנים והנוף בישראל עד למותו בשנת 1988. On, In, and Within a Place Six Modes of Operation in Israeli Conceptual Art and Landscape Architecture in the 1970s Efrat Hildesheim, Tal Alon-Mozes, and Eran N euman This article examines six modes of operation on, in, and within a place in Israeli conceptual art and landscape architecture. These modes—action-in-place; intervention; place-making; representation; readymade; and second-nature—maintain landscape architecture’s conception of a genius loci, the spirit of the place. They also attend to place as a new and critical means of operation in the 1970s emerging field of conceptual art. This article explores diverse attitudes and motivations for operating with/in place, as it became a fundamental issue in the international arena in the 1970s, in relation to Israeli cultural, political, social, and environmental concerns. In the context of the period’s sociopolitical turmoil and ideological controversy, the article’s two focal points—the six-mode perspective and the disciplines’ attitude toward place—complement each other and attend to the manifold aspects of place (ha-Makom) in Israel, while highlighting its intricacy. The landscape of Route 854 in Israel’s Galilee: Integrating nature, construction, and art in the service of a national project Efrat Hildesheim and Tal Alon-Mozes The article unfolds a micro-narrative historical case study that explores the process of building Route 854 and the intricate relations between landscape architecture and highway design. Employing a critical-historical inquiry based on a qualitative discourse and extensive archival research, it examines a process of planning, design, and construction over two decades, from 1976 to 1996. In the context of national development and the state’s roads network, the emergence of environmental awareness, and the expansion of landscape architecture’s disciplinary boundaries, the article addresses four themes: statutory and preliminary planning; landscape architecture and hardscapes; softscapes and vegetation design; the joint work of environmental artists and landscape architects in quarries rehabilitation. Revealing Route 854 as a milestone in Israeli highway-landscape planning, the article articulates the key role of landscape architects in landscape rehabilitation, their mediating position between planning agencies and the environmentalists, and between associated disciplines, including planning, engineering, design, art, and environmental activism. Landscape and Ideology: the Emergence of Vernacular Gardening Culture in Pre-state Israel Efrat Hildesheim and Tal Alon-Mozes The article unfolds a micro-narrative historical case study that explores the process of building Route 854 and the intricate relations between landscape architecture and highway design. Employing a critical-historical inquiry based on a qualitative discourse and extensive archival research, it examines a process of planning, design, and construction over two decades, from 1976 to 1996. In the context of national development and the state’s roads network, the emergence of environmental awareness, and the expansion of landscape architecture’s disciplinary boundaries, the article addresses four themes: statutory and preliminary planning; landscape architecture and hardscapes; softscapes and vegetation design; the joint work of environmental artists and landscape architects in quarries rehabilitation. Revealing Route 854 as a milestone in Israeli highway-landscape planning, the article articulates the key role of landscape architects in landscape rehabilitation, their mediating position between planning agencies and the environmentalists, and between associated disciplines, including planning, engineering, design, art, and environmental activism.

כתיבה הוראה והדרכה ​ לטה היה מורה מוערך. הוא לימד גינון בבית הספר החקלאי שבנהלל, בחוות רופין בעמק חפר ובפקולטה לאדריכלות בטכניון, חיפה. מאז 1950 שימש כמדריך ראשי במשרד החקלאות, ייעץ לגננים בעיריות ובעיקר ביישובים חקלאיים. לטה העביר קורסים, שידר תוכניות רדיו, אירגן פגישות ייעוץ וכתב מאמרים רבים ומכתבים פרטיים בנושאי גינון מגוונים. הוא פירסם אך ורק ב"השדה לגן ולנוף" ובהמשך ב"גן ונוף", כתבי העת של התאחדות הגננים. רות אניס על חיים לטה: "בעיקר הכרתי במצוינות של לטה כמורה ומחנך. הוא ידע איך לנצל כל הזדמנות לקדם את רעיונותיו ואמונותיו בין אם בהוראה, התמקצעות, ויעוץ, או דרך תכנון ופרסומים בכתבי עת-הוא ראה בכך את משימת חייו. אינני מגזימה באומרי שהוא היה מורה של מאות ואלפים גננים בישראל ושהוא היה אהוב ומוערך על מכריו. מאות מאמריו שפרסם במשך 50 שנות עבודתו השפיעו רבות על התפתחות מקצוע הגינון" מתוך: Ruth EnisThe Impact of the “Israelitische Gartenbauschule Ahlem”On Landscape Architecture in Israel**A paper presented at the conference: Die Israelitische Gartenbauschule Ahlem-Ort judischer Kultur und der Verfolgung wahrend der NS-Zeit. 20-22, November 1997

זיקים

נטועה במקומה הסטוריה קצרה של אדריכלות נוף בישראל 1970-1920 מאז שנות השבעים

​"איך צריכה להיראות כיכר הנגב הישראלי? לדעתי שימוש במים בצורה דקורטיבית הוא מתבקש וכן חשיפה לנושאים מתוך עולם המדבר והצמחייה המדברית, תוך התייחסות לתפקיד החינוכי של המוסד. וזה בדיוק מה שנתבקשנו לעשות: למצוא את הקשר בין אחד לשני." שלמה אהרונסון 2015, ציטוט מתוך הספר שיח בנוף אלמנט המים בכיכר קרייטמן צילום:The Cultural Landscape Foundation ארכיון

מחשבת התכנון במאמר שכתב לטה בגן ונוף בשנת 1949 ההוא הדגיש חשיבותה של הפונקציונלית בתהליך התכנון: בהתחלה הוא פתר את בעיות הניקוז, ולאחר מכן יצר שבילים מוצלים ורחבים, שתל מדשאות גדולות ולא מחולקות ופיזר פינות ישיבה רבות. בתכנון השתמש באבן המקומית, בזלת והדגיש את חשיבות התחזוקה הקלה. לטה תכנן גנים ברחבי הארץ ושאף ליישם בתכנון הגנים עקרונות קהילתיים ואקולוגים המשלבים גידולי מזון ונוי. כמורה לגננות במספר בתי ספר הנחיל את תורתו לדורות של תלמידים. מחשבת התכנון