top of page

תוצאות חיפוש

נמצאו 150 תוצאות בלי מונחי חיפוש

  • חיים לטה כתיבה | אדריכלות נוף בישראל

    כתיבה כתיבה בשנים המאוחרות יותר המשיך לטה להביע עמדות מקוריות ובלתי מקובלות בשיח התקופה. בגיליון גן ונוף משנת 1970 טען כי האדם הוא חלק מהטבע, שאינו שונה מ"יצורים טבעיים" אחרים, וכי השפעתו המכוונת או הבלתי מכוונת על סביבתו משפיעה במיוחד באזורים שהתפתחו הרבה לפני שהאדם הגיע אליהם. הוא התנגד להבחנה החדה בין גינון לטבע והגדיר את שמורות הטבע כגנים שבהם האדם מתערב על מנת להציל תופעות טבע מידי האדם: "מבחינה זו, אין מרחק רב בין שמירת טבע ובין הגננות. אלא שהגננות נוצרה כנגד פגעי הטבע, ולעומתה נולד רעיון שמורות הטבע כתגובה על פגעי התרבות האנושית בערכי הטבע."

  • משה קיני קורות חיים | אדריכלות נוף בישראל

    מפת פרויקטים קורות חיים 1925 - נולד בקלן, גרמניה בשם מקס קששובר. 1938 - בורח להולנד 1942-1939 - לומד בבית ספר חקלאי. 1944 - בורח דרך ספרד לישראל. לימודים במקווה ישראל עבד כטכנאי גנים ושימש כקבלן גינון. 1950 - שכיר בקופת חולים בעבודות פיתוח של בתי הבראה ומוסדות רפואיים. עבודה במשרד יהלום צור כמבצע עבודות גנים. 1958 - ברלין, לימודים באדריכלות נוף במכללה המלכותית לגינון דרלהם. 1959 - חזרה לישראל ועבודה עם אדריכל הגנים זאב פולק. 1965 – פתיחת משרד תכנון בתל אביב ומתכנן מדן ועד אילת: קיבוצים, מושבים וגנים פרטיים. לצד זה, פעילות באיגוד אדריכלי הנוף ובארגון הגננים. 2000 – סגירת המשרד

  • פרויקטים | אדריכלות נוף בישראל

    גן סאקר כיכר קרייטמן טיילת חומות הים של יפו העתיקה גן הזיכרון בראשון לציון מערב גן האהבה והשלום הגן הציבורי ברובע אבישור מצפור נוף רמת הדר גן ברונפמן

  • גן סאקר - מרחב ציבורי פתוח | אדריכלות נוף בישראל

    גן סקר שנות ה70, ארכיון המשרד על אף היותו גן עירוני ולא גן לאומי, מייצג את תפיסתם של ליפא יהלום ודן צור ביצירת מרחבים ציבוריים פתוחים: "המטרה המרכזית של גנים לאומיים, על פי יהלום צור, היתה ליצור מקום מפגש להתנסות בלתי אמצעית של אנשים בנוף: מקום שבו יוכלו להינות ממראה יפה, לבלות בחיק הטבע, להכיר את הארץ והמורשת. תפקידם, כך האמינו, הוא לתכנן את ה"התפאורה" ולביים או להעמיד את ה"כוראוגרפיה" (...) ומכיוון שהנוף וחווית הנוף היו העיקר, יהלום וצור יצרו מרחב ציבורי נדיב." על השקפתם של יהלום וצור, נורית ליסובסקי, מתוך "תבנית נוף" מרחב ציבורי פתוח ארכיון

  • חיים לטה קורות חיים | אדריכלות נוף בישראל

    מקורות השפעה קורות חיים 1902 - נולד בברלין כהרברט לטה, ליוסף לטה ומלכה יעקובוס, חיים גדל בבית ציוני ולקח חלק בייסוד סניף תנועת "החלוץ" בברלין.​ 1918 –על מנת לברוח מקשייה של מלחמת העולם הראשונה הצטרף לבית הספר היהודי לגננות באהלם שליד הנובר- Israelitische Gartenbauschule Ahlem. 1922 - עלה ארצה במסגרת העלייה השלישית והתיישב ביפו עם קבוצת גננים בוגרי בית הספר. לאחר תקופה קצרה ביפו עבר לחדרה ובעקבות הדבקות במחלת הקדחת נשלח לירושלים.​ 1928-1925 - עבר למושבה מגדל על שפת הכנרת. שכנע את אוטו וורבורג לגדל בננות על שטחים בבעלותו, ניסיון שהביא להקמה של חברת גידולים חקלאיים ופירות שעדיין לא נראו בישראל. לאחר סיום עבודתו במגדל המשיך לטה לעבוד בתל אביב עם יצחק וולקני-אלעזרי ואוטו וורבורג על הכנסת וביסוס מינים חדשים בארץ. 1930 -עבר לפרדס חנה שם עיבד אדמה שבבעלותו ולימד בבתי הספר החקלאיים בפרדס חנה ובנהלל, וגם בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון (עיצוב ותורת צמחי הנוי). משנות ה50'- לקח חלק פעיל בקהילת מתכנני הנוף המקומית ופירסם מאמרים וכתבות העוסקים בצמחייה ובתכנון עם הרשויות המקומיות. במהלך הקריירה הארוכה שלו היה מעורב באופן אינטנסיבי בהוצאה לאור של כתב העת "גן ונוף". 1975 -זכה בפרס קרוון על מפעל חיים. 1988 - נפטר​

  • סאקר - בין פורמלי לאפורמלי | אדריכלות נוף בישראל

    גן סקר שנות ה70, ארכיון המשרד בין פורמלי לאפורמלי ​ בחלק הצפוני של הגן מוקמו שלוש רחבות מרוצפות התחומות בטרסות מאבן מקומית. שפת התכנון של הטרסות מאפיינת את התרבות החקלאית של הרי ירושלים. כחלק מאזור המשחק תוכננה גבעת דשא עם אלמנט המהווה ספק מגלשה ספק תעלה. מרחבים אלו הם דוגמא לתכנון המינימליסטי של הגן שבאמצעי עיצוב פשוטים, אך מוקפדים, משאירים למשתמש את ההחלטה כיצד להשתמש במרחב. ארכיון

bottom of page