תוצאות חיפוש

תוכנית פיתוח ​​ תוכנית הפיתוח כללה את תוואי הטיילת, החלל נוסח והוגדר במשחקי ריצוף, והריצוף עוצב ופותח במיוחד לפרויקט. הריצוף והאלמנטים במרחב שאבו השראה מהטיפולוגיה האופיינית לנמל ההיסטורי. ריצוף הטיילת משמש גם כשביל המוביל לנקודת התצפית אל הים וגם כסמן תוואי השכבה ההיסטורית. קו הגבול בין הטיילת לים הוא קיר ים המשמש כמעקה לטיילת וקיר הגנה מפני גלי הים השוצפים. צילום באדיבות איתן עדן ארכיון

תכניות של משרד יהלום צור שבהם חיים כהנוביץ לקח חלק בתכנון: למעלה: תכנית כללית - גן ברודצקי 1967, יהלום, צור. מקור ארכיון "שפע", תל אביב -עיריית יפו. למטה: תכנית כללית 25.7.71 למעונות הסטודנטים יהלום צור. מקור, אוסף יהלום צור, ארכיון עזריאלי שיחה עם האדריכל אד' נוף יעל סופר נובמבר 2023 ​שאלה: אילו שיתופי פעולה וקשרים מקצועיים משמעותיים נוצרו בעבודתך? ​ חיים: "משנת 1968 עד 1977 עבדתי עם ליפא יהלום במשרד יהלום צור. עם ליפא תכננתי בעיקר צמחיה. איתו השתתפתי בתכנון הגנים הלאומיים בסחנה, במעין חרוד ובחורשת טל. עסקנו באותה תקופה בתכנון קיבוצים, תחרות קבר בן גוריון וצריף בן גוריון וקמפוס מכון וויצמן ברחובות. בתל אביב תכננתי איתו את מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, ואת גן ברודצקי. למרות שרציתי להיכנס לשותפות עם יהלום וצור זה לא צלח וב1977 יחד עם סילבן שיטרית הקמנו את משרד "גד". עם סילבן עסקנו בעיקר בפרויקט שיקום שכונות עבור משרד השיכון בירושלים וצמחנו למשרד של 8 אנשים. בשנת 1980 החלטתי לפתוח משרד עצמאי בתל אביב. התפנית הזו הביאה לשיתוף פעולה עם קרן תל אביב לפיתוח ומחלקת הגנים של עיריית תל אביב. משנת 1981 עד שנת 2000 דרך הסכם עם מחלקת הגנים והנוף של העיר תל אביב הפכתי לאדריכל של מאות גנים בעיר. מתוך כ 400 פרויקטים שתכננתי בתל אביב, בערך 300 פרויקטים הוקמו בסיוע הקרן לפיתוח תל אביב. הפרויקטים האלו כללו שיקום של גנים וותיקים ותכנון כל השטחים הציבוריים הפתוחים בעיר בשנים אלו". ארכיון

עקרונות התכנון ​​ התכנון נועד לחבר את טיילת תל-אביב ליפו העתיקה ולנמל, ולהפוך את רציף העלייה השנייה לטיילת אורבנית פעילה ולמוקד תיירותי. טיילת חומת הים של יפו העתיקה. תמונה באדיבות איתן עדן ארכיון

מפת פרויקטים ארכיון

גן סאקר - במבחן הזמן ארכיון סוויפט-1 1/2 סיוופט-3 1/2

ארכיון חיים לטה - דף האדריכל

קשרים מקצועיים עבודה עם חומרים "היה לו מאוד חשוב הדיוק של הנחת הפנים, הפנים - איזה צד החוצה. נצר סירני אני זוכר עם הקבלן שעשה את הפרויקט ליד חדר האוכל וישב וסובב את האבן עד שהתאימה בדיוק לכל הראש. נצר סירני אני הייתי שם בשטח וראיתי את כל התהליכים." יהודה קיני משה קיני, כבן לתרבות היקית אשר רכש את השכלתו באדריכלות נוף בגרמניה, נודע בחיבתו ובקפדנותו לפרטים: ספסל, קיר, ריצוף, מתקן משחק וכו'. במשרדו היו ספריות שלמות של גיליונות A4 ובהם שרטוטים של פרטים אותם הוא היה משלב ומעדכן לאחר ביקורים מקצועיים בחו"ל. עבודותיו מדגימות שפה עשירה של טקסטורות חומריות ושילוב בין אבן פראית ואבן מעובדת. בעוד הפיתוח עשיר מאוד במרקמים ובצורות, בזכות העבודה עם האבן כחומר מוביל מתקבלת תחושה נעימה של הרמוניה ודיוק. יתרה על כך, נסיונו רב השנים של קיני בעבודות גינון ופיתוח תרם לשליטתו בחומר ובביצוע. "הוא העדיף לעבוד עם הקבלנים שלו, הם הבינו אחד את השני. כל הפרויקטים שעשו יחד היו מאוד מוצלחים. עם אחרים היו חיכוכים, היו בעיות, חוסר שביעות רצון. זה גם תלוי בגננים באותם קיבוצים." ​

ארכיון סיכום אד' נוף יעל סופר נובמבר 2023 עבודותיו של חיים כהנוביץ מתפרשות על פני 6 עשורים. באופן כללי ניתן לאפיין את עבודתו והתפתחות סגנונו ביחס לשנות עבודתו: עשור ראשון 1977-1968 עבודותיו מצטרפות לעבודת משרד יהלום וצור. עבודות אלו משקפות בעיקר עבודה בטופוגרפיה, צמחיה ושימושים כגון שבילים רחבות ישיבה והתכנסות. עשור שני 1990-1980 תכנון פרויקטים ברחבי המדינה מקיבוץ דפנה בצפון ועד קיבוץ ניר עוז בדרום, דרך שיקום שכונות במרכז הארץ ותכנון מרחבים פתוחים ציבוריים בעיר תל אביב. בשנים אלו כהנוביץ ממשיך את דרכם של יהלום וצור ומפתח את סגנונו האישי המשלב אלמנטים רכים בטופוגרפיה וצמחיה עם אלמנטים גיאומטריים כגון רחבות, אמפי, פרגולות וקירות ישיבה. עשור שלישי 2000-1990 כהנוביץ' עוסק בעיקר שיקום, חידוש ותכנון גנים בתל אביב. בתכנון הגנים בנוסף לצמחיה וטופוגרפיה כהנוביץ מוסיף מגוון רחב של שימושי משחק, התכנסות וספורט. עשור רביעי 2000-2010 עבודותיו של כהנוביץ כוללות בעיקר תכנון שכונות ומערכות השטחים הפתוחים לפנאי נופש וספורט, מוסדות ובתי מגורים. במהלך תקופה זו עיצוב הגנים מדגיש יותר אלמנטים כגון קירות, רחבות, ריצופים ופחות משחקי טופוגרפיה וצמחיה עשור חמישי ותחילת השישי החל משנת 2010 כחלק ממגמה המאפיינת את מקצוע אדריכלות הנוף, משרדו של כהנוביץ משלב בנוסף לתכנון שטחים פתוחים ציבוריים פרויקטי תשתיות נופיות ברי קיימא ובהם שיקום נחלים, מחצבות וגשרים להולכי רגל. בין היתר תכנון זה מתאפיין בשילוב צמחיה טבעית מקומית, טיפוח בתי גידול לעופות מים ובעלי חיים, תכנון שבילי אופניים ושבילי טיול ותצפית.

מחשבת התכנון מקורות השפעה רעיונותיו שיקפו תפיסות שרווחו בתחילת המאה העשרים בגרמניה, ושקראו לשילוב המודרניזציה והטבע בצורה הרמונית וללא סתירות. במאמריו גיבש לטה עמדה מקורית אודות יחסי הגומלין בין גנים טבע ונוף, פיתוח ושימור, מודרניות ורומנטיקה. הוא ביסס את תפיסת עולמו על תצפיות אישיות בגנים ובנופי הארץ, נסיעות ארוכות לחו"ל וחשיבה ביקורתית עצמאית. לטה היה אוטודידקט, ללא השכלה אקדמית, ורעיונותיו היו מקוריים והקדימו את זמנם.

ארכיון תוכניות מקור גן קטרין גן השוטרת גן השוטר שדרות יד לבנים, תל אביב גן בית המשפט העליון, ירושלים חיים כהנוביץ - דף האדריכל מקורות נוספים לקריאה

כיכר קרייטמן, מתוך אתר המשרד חומרים ​ החומר המוביל בפרויקט הוא אבן. אהרונסון השתמש באבן בדרגות סיתות שונות-בולדרים פראיים, סלעים חלקים, אבני לקט, ריצוף בסיתות גס, וחיפוי בסיתות עדין. המעבר בין דרגות הסיתות בחומר מפראי למבוית והצבת האלמנטים בשטח-לעיתים בניגודיות מכוונת- ממשיכים את הדיאלוג הצורני בין הקווים הישרים והמעוקלים במרחב. ארכיון

סיכום ומסקנות סקירת הפרויקטים הנופיים שבוצעו במרחב התפר משנת 1967 ועד שנות האלפיים מצביעה באופן חלקי על היחס של מדינת ישראל מרחב התפר. יותר מזאת, היא מצביעה על תפיסתה של ירושלים כמושג בעל משמעות עולמית, דתית ולאומית, תפיסת ה'עיר המאוחדת' על משמעותיה הפיסיות, הדמוגרפיות והתרבותיות, ותפיסת הנוף המקומי ואופי ההתערבות בו בקרב מקבלי ההחלטות ואדריכלי הנוף של אותם ימים. ככלל, לכל אחד מהמתכננים הייתה מידה של יראת כבוד לאתר, לנוף הנשקף ממנו ולאנשים אותם הוא עתיד לשרת. אלו התוו את עקרונות התכנון, מיקום האלמנטים במרחב ואופיים. הדבר נראה גם בצמחייה שנבחרה, אם בשימור בתה ועצי זית ואם בתוספת של צמחים מקומיים וצמחים סמליים כמו שבעת המינים. רוב הפרויקטים נתנו מקום גם למסורות המקומיות, אם באופי החקלאי של הצמחייה וסידור העצים ואם בשימוש הנרחב באבן גיר על כל צורות הסיתות בה והנגשת מחשופי סלע. ההתערבות החריגה הייתה נטיעת יער השלום על ידי קק"ל, שככל הנראה התבצעה ללא מעורבות של אדריכל נוף. נטיעת האורנים התעלמה כמעט לחלוטין מהאתר - המפנה המזרחי של קו פרשת המים, הפונה למדבר יהודה. את מקום הנוף החקלאי המסורתי, תפסה מסורת מערב אירופאית הזרה למרחב, המאפיינת את פעילות קק"ל מראשיתה. מבט על רצועה גאוגרפית זו דרך חמישה סוגי נוף מסכם את ההתערבות הנופית שנעשתה בין 1967 לשנות ה-2000: הבתה, הטרסה החקלאית, הגן, היער והפסל. הבתה כתצורת הקרקע הרחבה והמקורית בה שולטים בני שיח וצמחים עשבוניים; הטראסות החקלאיות שנבנו במדרונות על ידי תושבי הכפרים הפלסטיניים ויושמו לאחר מכן על ידי מיטב אדריכלי הנוף; הגן, שהגיע עם שביליו, מרבדי הדשא, רחבות שהייה ותצפית ואזורי נופש ומשחק; היער, שמסמל את שינויו של נוף הכפרים ומטעי הזיתים לנוף ישראלי-מערבי של מצבות זיכרון לחללי מלחמות, פלקטים של שמות תורמים ואזכורים תנכיים; והפסל, שמשקיף על הכול מלמעלה ומנסה לשקף את מורכבות המציאות והמקום. מעיין ערבוב ייחודי של נוף 'גן עדן' של הארץ המובטחת, הפסטורלית, המשקיף לעבר העיר העתיקה. בעוד שהפרויקטים השונים מדגישים את התפר בין העיר והטבע, תפיסת המרחב כאזור תפר בין אוכלוסיות לא משתקפת בבירור במסמכים האדריכליים של הפרויקטים השונים. ניתן לראות במיעוט הקישוריות לשכונות הסמוכות, לאפשרויות הפעילות המוגבלות\המוכוונות, ולסמליות-ממלכתיות שנוכחת בחלק מהפרויקטים. הפרויקט היחיד שמביע איזושהי ביקורת על המצב והמקום הוא פארק הזיתים ופסל עמודי הזית, שהינו הפרויקט המאוחר יותר. עמודי הזית אמנם מעוררים מחשבה על המציאות הקונפליקטואלית של התפר – בין העיר לכפר והטבע, בין יהודים ופלסטינים, בין האדם לאדמה, אך בפועל המקום נמצא שומם ברוב שעות היממה.נראה שהטיפול בקו התפר, ההיסטורי, התפיסתי והנוכחי, עדיין לא השיג את השאיפה לחיים מאוחדים לכל תושבי העיר וכי יש עוד עבודה רבה ומורכבת בפני מקבלי ההחלטות ואדריכלי הנוף של היום.