תוצאות חיפוש

כתיבה כתיבה

זיכרון קשרים מקצועיים משה קיני היה חבר מוערך בקהילת אדריכלי הנוף והגננים. הוא היה בקשרי חברות עם כמה גננים מרכזיים שהיו פעילים בארגון הגננים ושיתף פעולה עם משרד יהלום- צור, אדריכל הנוף זאב פולק ואחרים. קיני הקפיד כל שנה לצאת לכנסים בינלאומיים בשביל להתעדכן בנעשה במקצוע ולרענן את הידע הבוטני שלו. עבודתו יחד עם אדריכל הנוף זאב פולק: בית הבראה בהרי נצרת ובית החולים סורוקה בבאר שבע זכתה לסיקור בעתונות המקצועית. מתוך המאמר שפורסם ב IFLA "המבנה הותאם בצורה מופתית למצב הטופוגרפי הקשה ושימש נקודת מוצא לעיצוב הגן [...] מכל החדרים וכמו גם מהגן נצפה הנוף הנהדר של עמק יזרעאל הפורה. תוכנית הגן היתה מתוארת בבירור, הגן צריך להציע הזדמנויות פנאי בכל דרך:מדשאות, מקומות מנוחה מוצלים, בריכת שחייה, מגרש כדורסל, יער. הקירות ועמודי המבנה בנויים מאבן הגיר הצהובה אפורה של הרי הגליל, וממוסגרות ברצועת בטון המאפשרות לאבן מראה דומיננטי - אותו החומר שימש לקירות התמך ולשבילים בגינה כך שהמבנה והגינה משתלבים בהרמוניה" . תרגום מגרמנית

כתיבה בט"ו בשבט 1950 פרסם לטה מאמר פתיחה קצר ב"השדה לגן ולנוף". נישא על גלי האופוריה שליוו את הקמת מדינת ישראל, לטה קרא לשתילה אינטנסיבית של יערות וגנים למען שיפור הנוף ובריאות האוכלוסייה. "והנה זכינו וקמה מדינת ישראל. וסולקו כל המחיצות, עתה בידינו הדבר לנטוע למלא המרחבים יערות, גנים ושדרות – למען יווצר נוף ארצי מרהיב עין...שיפור נוף הארץ צריך להיות למפעל עממי שבחובותיו ישא כל אזרח בישראל, ובייחוד הנוער שלנו". כתיבה

גן לאומי סובב חומות ירושלים שישה שבועות בלבד לאחר סיום מלחמת 67' קיבלה ועדת השרים לענייני ירושלים החלטה רשמית על הקמת 'גן לאומי סובב חומות ירושלים'. הגן מקיף את חומות העיר העתיקה, ברצועה ברוחב משתנה, ממטרים ספורים בצפון ועד גיא בן הינום כולו בחלקו הדרומי. ארכיון המדינה תיק ISA-Environment-INPA-000sff9, עמ' 352

סיכום זיכרון ליד קיבוץ גלעד תכנן קיני את רחבת היזכור, ב"יער ווסטרוויל" אשר ניטע לזכרו של חסיד אומות העולם יופ ווסטרוויל. קיני היה אחד מבין 300 נערים ונערות, חברי ההשרה החקלאית בבילטהובן, שניצלו בשנת 1942 על ידי ווסטרוויל שדאג להבריחם אל ספרד. "יער וסטרוויל ליד גלעד, שם עיצבו שם מקום זיכרון. הקיבוץ רצה לעשות אנדרטה לכבוד חסיד אומות עולם והוא [קיני] עשה אמפי ואנדרטאות ושם היו מתאספים פעם פעמיים בשנה, וטיולים עם הילדים. שם הוא התנדב כחלק מהעזרה של כולם לעשות אתר הנצחה." (שי קיני)

עבודה עם חומרים ברעם - פרויקט במרחב הזמן קיבוץ ברעם, השוכן באצבע הגליל, ידוע בפיתוח הנופי שלו. קיני תכנן ובשנת 1983 תיעד את עבודותיו. ארבעים שנה לאחר מכן, צולמו אותם אתרים על ידי חבר קיבוץ ברעם, הצלם ג'יל פיטוסי. בסדרת הצילומים הבאה ניבדק מה קרה לתכנון של קיני במבחן הזמן. ארבעים שנה עומדות בין צילום לצילום, העצים גדלו, הוסיפו נפח ותרמו ליצירת תחושת חלל ואינטימיות. הרבה מהתכנון הצמחי של קיני לא שרד את הזמן, שכבת הצומח בתכנון התחלפה בצמחייה יותר מקומית ופחות אופנתית. ניכר שתרבות הנוי 'המתוקתק' של שנות השמונים התחלפה לצמחיה עם אחזקה נמוכה. אולי ביטוי גם לשינויים חברתיים ובכוח ההתארגנות שחלו בתנועה הקיבוצית. עם זאת ניכר ששלד הפיתוח נשמר. רחבת חדר האוכל אומנם צמצמה את ערוגת הנוי לטובת ריצוף אבנים משתלבות, אך הטקסטורות והעבודה עם האבן 'הזדקנה' בכבוד ונותרה מרשימה. גם כאשר נעשה שינוי בפיתוח, כמו בדוגמא של שביל האבן - ניכר שהושקעה מחשבה לשמר את רוח התכנון המקורי.

מחשבת התכנון מחשבת התכנון בשנת 1923, הגיע חיים לטה לארץ ישראל לאחר הכשרה חקלאית קצרה בחוות ההכשרה הציונית במרקנהוף. תחילה, יחד עם בוגרים נוספים של אהלם עבד בפרדסי השרון ותכנן כמה גנים, כולל את וילה מלצ'ט שלגדות הכנרת עבור סר אלפרד מונד. שם פגש בנשיא ההסתדרות הציונית אוטו וורבורג שהיה מומחה בינלאומי בתחום פיתוח חקלאי ואיקלום צמחיה. המפגש הוביל לשיתופי פעולה מקצועיים וחיזק את עיסוקו של לטה בהטמעת מינים שמקורם מעבר לים בגן הישראלי.

חורף, קיץ, חגים ומנגל: גן סאקר הוא פארק תוסס 1971חגיגות המימונה בגן סקר(צילום: חנניה הרמן, לע"מ) אוהלי מחאה יולי 2023 צילום:שריה דיאמנט חורף, קיץ, חגים ומנגל: גן סאקר הוא פארק תוסס 1/4 הגן כמרחב לפעילויות מגוונות של קהילות שונות זמן קצר לאחר פתיחת הגן ב1965, הפך המקום לאתר בילוי פופולרי לתושבי ירושלים. העיצוב הפסטורלי והצנוע איפשר שלל פעילויות שונות ומגוונות. קהילות רבות מצאו את מרחב הגן מאפשר ומכיל אירועים מגוונים: מחגיגות המימונה השנתיות, מפגשי כדורגל של "הבית הפתוח" (המרכז ההומו-לסבי של ירושלים), ימי הסטודנט, או מסיבות טכנו ספונטניות. (נכתב בעקבות מאמרו של נועם דביר, "תבנית נוף") חורף, קיץ, חגים ומנגל: גן סאקר הוא פארק תוסס (צילום: אלכס קולמויסקי, אוהד צויגנברג) ארכיון

כיכר קרייטמן מיקום:אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע מתכנן:שלמה אהרונסון שנת ביצוע:1994 שטח:8 דונם זוכה פרס קרוון לשנת 1997 צילום מאתר המשרד ארכיון הפרויקט עקרונות התכנון

ארכיון

ארכיון מיכאל אוהד, ריאות ירוקות, מוסף הארץ, 25 באפריל 1975 כתיבה לטה היה ייחודי בין בני דורו בקידום המושג של נוף התרבות, בתקופה בה כמעט ולא דנו במושג. בניגוד לתפיסות הסביבתיות המוקדמות בישראל, שביקשו לשמור על הטבע בשמורות מרוחקות, קרא לטה לשלב את הטבע במרחב הבנוי. הוא קידם נטיעת מינים מקומיים ליד מינים מאוקלמים-דקורטיביים בגנים עירוניים, וזאת כדי לקרב את הטבע בכלל ואת פרחי הבר וחיות הבר לציבור הרחב. לטה דחה את ההפרדה החדה בין האדם לטבע והדגיש את השפעת האדם לאורך זמן על הטבע. הוא תיאר את הנוף המקומי כתוצאה של התערבויות אנושיות לאורך הדורות, ואת נוף התרבות כזה שישמר בעתיד. בתיאור הנוף של העידן הפוסט-תעשייתי בדורטמונד, הוא אפילו רמז על רעיונות פוסט-מודרניים של המצאת הטבע מחדש, ושל השבת האדמה המעובדת לפראיותה.